לקסיקון משמר הנגב

לקסיקון משמר הנגב הלא-שלם
פרופ' גלעד צוקרמן טוען שהעברית המדוברת היום הנה שפה היברידית , שפה ילידית כהגדרתו.
ספק אם, היום, אחד מן המשתמשים בהסעה יגיד לנהג הבית "כלום תדע היכן בית הנתיבות ?" כפי ששמענו פעם מאחד האורחים (ע' ערך אורחים) אלא יבקש קצרות "לרכבת".
אנו שתבניתנו היא כתבנית נופו של הנגב, פיתחנו כאן שפה משלנו שזר לא תמיד יבין אותה. הוסף את הממשות הקיבוצית הייחודית והרי לך אוצר מילים ואמרות כנף שנרבדו במרוצת השנים. חלקם שייכים להוויה הקיבוצית הכללית שגם היא תרמה לא מעט מונחים המובנים מאליהם. כשהכולבויניק או חדר האוכל והלינה המשותפת נעשו מושא למיצגים יש לגאול אותם מן המוזיאונים והגלריות ולהחזירם לקרקע צמיחתם.
כבמעשה קסם, בשרשרת של הקשרים, הם מגיחים מן החיים.
יש לשון של ותיקים, של בעלי מקצוע, ביטויים שנולדו במחסן הבגדים או בשעת הנקה בבית התינוקות ובוודאי גם בשעת הילדים המקודשת או משחק שלכיתה מסויימת יש עליו זכות יוצרים. וכבר אי-אפשר לעצור את הזרם הפורץ. אף על פי שיבוא יום, ודרך לשונאים מלומדה, נתעל את האשד למדורים, נמיין את הערכים לפי האלף בית, אנו נדע שהמלאכה לא תמה כל עוד חיים מפכים במקום הזה. הגמול יהיה מילון משמר הנגב הלא-מושלם שאנו מגישים לקהל הגולשים ומייחלים להשתתפותו.
להלן לקט אקראי של ערכים שמצאנו אגב הספונג'ה של יום ה'.(ע' ערך)
במבט בוחן על האוצר גילינו שהוא מעניק משקל יתר לזווית הראייה הגברית. אנא, חברות הוסיפו את המימד המגדרי.
כל אחת ואחד מוזמנים לשפוך את מרכולתו בתפזורת , להוסיף הגדרה, להשיג עליה, למקם ערך בזמן ובמרחב, לדרוש זכויות יוצרים, להכות בתודעה בפטיש חמש קילו ותמורת כל חידוש, יזכה בפרס של שני גרוש.
עם ההגולשים הסליחה על ריח הנפטלין הנודף מן המדגם. אנו בטוחים שהעכשיו יצר בטויים לא פחות עסיסיים. אנו מחכים להם
אנו מחכים לביטויים החדשים יותר ...

א
"אני מכיר אותו עוד מחו"ל, מקפריסין, מן הפלמ"ח" (מחק את המיותר): ביטוי המורה על היכרות רבת שנים עם מאן דהו. מראה על נבלותו, רשעותו, טיפשותו , אפסותו (מחק את המיותר). יכול גם להצביע על היכרות שממנה עשוייה לצמוח פרוטקציה מועילה, ברגע של מצוקה .
בחזרה
ב
בוסטר( אנגלית(booster : : עם החלפת קוו האזבסט הישן רצוי להזכר במשאבה השואבת מקוו המים לנגב ודוחפת אותם אל מגדל המים. מיקומה היה בערך בגינה העכשווית של מוטקה, סמוך לפשפש (ע"ע) ושאונה התחרה רק ברעש הגנרטור.
ביר מנסורה, ביר מנסורה, ביר מנסורה – משמר הנגב וגו':ההימנון הלא רשמי של המקום. למרות דלות התמליל. המנגינה שאולה מטקסט אחר שענינו בתחום הכירוגיה המתקנת.
בחזרה
ג
גרוינֶם: מאן דהו , בר שיח, בר פלוגתא, סתם מזדמן בחצר,
בחזרה
ד
בחזרה
ה
"התל"= בארץ זה שם כללי לגבעה מלאכותית, אצלינו שם צפציפי לתל-שרע.
"הרמפה"= כינוי ספציפי לחלק האחורי של החדר אוכל.
"הקידוח"= כינוי לאתר לשאיבת מי תהום להשקייה, הממוקם מזרחית לקיבוץ.
"העמק הנעלם"= מקום מסויים בסביבות הקיבוץ שכל אחד טוען שהוא במקום שונה (ואולי בגלל זה הוא כ"כ נעלם)
"הבאר הלבנה"= שם של מקום ספציפי מערבית לקיבוץ בו ישנה באר לבנה.
"הגבעה הראשונה"= כיונוי ספיציפי לאתר הראשון בו הוקם הקיבוץ
"הגבעה השנייה"= כינוי ספציפי למקום המצאו של הקיבוץ כיום
"הגבעה השלישית"= כינוי ספציפי לבית הקברות של הקיבוץ
"הואדי"= כינוי ספיציפי למקום חיבורו של נ. גרר עם הכביש המוביל לרהט.
"הסכר"= כינוי ספיציפי לאתר איסוף מי גשמים על נחל פחר, המשמש למטרות חקלאות.
"הנעמי"= שם של אתר סמוך לגבעה הראשונה שנקרא ע"ש משפחת נעמי הערבית שברחה מכאן ב-48.
בחזרה
ו
בחזרה
ז
בחזרה
ח
בחזרה
ט
טוריה : מעדר רחב. בניגוד לנאמר בשיר הידוע "את, מכוש, טוריה וקלשון התלכדו בסערה", איננו אביזר לריקודים אלא כלי עבודה.
בחזרה
י
יָאקצן: כנ"ל אבל סתמי יותר. כנויים חביבים במיוחד על יהושע צפריר
בחזרה
כ
בחזרה
ל
"לחיים שפירה"= תחליף לאמירת ה"לחיים" המסורתית.
בחזרה
מ
"משטח"= שם ספציפי ליציקת הבטון הסמוכה לבית עליה יושבים דריו בחוץ (מילה זו במשמעות זו לא ידועה לאף אדם שלא גדל בקיבוץ).
בחזרה
נ
בחזרה
ס
בחזרה
ע
בחזרה
פ
"פוליביד"= כינוי מקומי לפוליסטרן מוקצף (בארץ נפוץ השם קלקר)
בחזרה
צ
בחזרה
ק
בחזרה
ר
בחזרה
ש
בחזרה
ת